<h1>יראים סימן קל"ט</h1>
<h2>דף יד:</h2>
לא תשלחנו ריקם. צוה היוצר להעניק עבדך בצאתו דכתיב בפ' ראה כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים וכתיב כי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו. ותניא בקדושין פ"א [י"ד ב'] מכרוהו ב"ד מעניקין לו מכר עצמו אין מעניקין לו ר' אליעזר אומר זה וזה מעניקין לו והלכה כחכמים. ומנלן דבמכרוהו בי"ד משתעי קרא פירשו לנו רבותינו מדכתב כי ימכר ע"י אחרים משמע מכרוהו בי"ד היינו שב"ד מוכרין [אותו] (עבד) [עבור] שגנב כדכתיב שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגניבתו. ויש לשאול דהכא עבריה כתיב, ותניא בסוטה פ' היה נוטל [כ"ג א'] האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה. ותניא [בקדושין] פ"א [י"ז א'] כמה מעניקין לו ה' סלעים מכל מין ומין פי' מכל מין האמור בפרשה צאן גורן ויקב שהם ט"ו סלעים [דברי ר"מ, ר' יהודה אומר שלושים כשלושים] של עבד ר' שמעון אומר חמישים כחמישים של ערכין. ואמרינן טעמא דר"מ יליף ריקם ריקם מבכור מה להלן חמש סלעים אף כאן חמש סלעים. ומשום דכתיב ריקם קודם הענק שדינין ליה אכל מין ומין. ור' (שמעון) [יהודה] יליף נתינה נתינה מעבד דכתיב בעבד כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו מה להלן שלשים אף כאן שלשים. ור' (יהודה) [שמעון] יליף (נתינה נתינה) [מיכה מיכה] מערכין מה להלן חמשים אף כאן חמשים. ותניא בספרי ומייתינן ליה בקדושין יכול יהיו אלא מצאן גורן ויקב [מנין לרבות כל דבר ת"ל אשר ברכך ה"א א"כ מה ת"ל צאן גורן ויקב] מה הן מיוחדים שהן בכלל ברכה אף כל שישנו בכלל ברכה יצאו כספים דברי ר' ישמעאל ור' אליעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות שאינן יולדות. אשר ברכך יכול נתברך הבית בגללו מעניקין לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין לו ת"ל העניק תעניק מכל מקום.
